פסק-דין בתיק ת"א 11447-03

                     פתח דברים

1.      לפני תביעה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] לפיצוי התובע בגין נזקיו אשר נגרמו כתוצאה מרשלנות הנתבעים.

2.      התובע, יליד 26.12.74, הועסק על ידי נתבעת 1 (להלן: " חברת השמירה" או " החברה") כשומר בחצרי נתבעת 3 (להלן: " המפעל"). ביום שישי ה-15.1.99 בשעה 15:00 בצהרים, הגיע התובע לעמדת השמירה במפעל לביצוע משמרת כפולה שסיומה הצפוי היה בשעה 07:00 בבוקר שלמחרת. לאחר כ-4 שעות עבודה, בסמוך לשעה 19:00 בערב הותקף התובע באלימות ובאכזריות על ידי שלושה בני מיעוטים שהגיעו למפעל במטרה לבצע שוד.

3.      במסגרת פסק דין חלקי, ביום 5.11.07, הוכרעה שאלת האחריות אשר קבעה כי הנתבעות 1-4 חבות בחלקים שווים בתביעה שבנדון.

בפסק דין משלים  נדון, אפוא, בשאלת גובה נזקיו של התובע.

חוות דעת רפואיות

4.      על פי הוראות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 הגיש התובע חוות דעת רפואיות לתמיכה בטענותיו כי נותרה לו נכות עקב האירוע נשוא התביעה. שלוש חוות דעת הוגשו מטעם התובע- בתחום הפלסטיקה, עיניים ופסיכיאטריה.

א.      בתחום הפלסטיקה- ד"ר יעקב גולן, מומחה לכירורגיה פלסטית, קבע לתובע נכות צמיתה בגין הצלקות בשיעור של 10%.

ב.       בתחום העיניים- פרופ' ש. מרין, מומחה למחלות עיניים, קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור 15% לפי סעיף 57(2) לתקנות הביטוח לאומי ו- 5% נוספים לפי סעיף 29(5) אI, מחצית הנכות בגלל פגם בענף אחד. סה"כ נכות צמיתה בשיעור של  19.25% .

ג.        בתחום הפסיכיאטריה- ד"ר שלום ליטמן, מומחה לפסיכיאטריה, קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור 20% על פי סעיף 34(ג) לפרק הרביעי לתקנות המוסד לביטוח לאומי.

5.      הנתבעות אף הן הגישו שלוש חוות דעת רפואיות מטעמן.

א.      בתחום הפלסטיקה- פרופ' דן מלר, מומחה לכירורגיה פלסטית, קבע לתובע 0% על פי תקנה 75 (1) א' לתקנות המוסד לביטוח לאומי.

ב.       בתחום העיניים- פרופ' נמט, מומחה בתחום העיניים, קבע לתובע נכות בשיעור 10% בגין קונברגנציה, לפי סעיף 57 (1) לתקנות ו- 5% נוספים בגין הפגיעה בעצבוב ימין לפי סעיף 29, 5 א' I מותאם לתקנות המוסד לביטוח לאומי.

ג.        בתחום הפסיכיאטריה- פרופ' אליצור, מומחה בתחום הפסיכיאטריה, קבע כי רמת נכותו הנפשית של התובע בגין האירוע נשוא התביעה היא 10% בלבד, מוגבל לשנת 1999 ולשנת 2003. לאחר מכן, קבע כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה שניתן לקשרה לאירוע הנדון.

6.      בשל פערים גדולים בין חוות דעת הצדדים בתחום הפסיכיאטרי, מונתה ד"ר דורסט, כמומחית בית משפט בתחום הפסיכיאטריה. ד"ר דורסט  קבעה בחוות דעתה כי לתובע נותרה נכות נפשית בשיעור 20% ממנה יש לנכות 5% בגין מצב קודם, ובסה"כ נכותו הנפשית כתוצאה מהתאונה הינה בשיעור של 15%.

7.       יצוין, כי התובע נבדק על ידי ועדות רפואיות של המל"ל ולתובע נקבעו 20% בתחום הנפשי, 10% בתחום העיניים ו-5% בתחום הפלסטי. כן הומלץ על הפעלתה של תקנה 15 לתקנות המל"ל כך שנכותו של התובע הועמדה על 48% לצמיתות.

טענות הצדדים לעניין הנכות הרפואית

8.      כאמור, ב"כ התובע ביקש כי בית המשפט יאמץ קביעותיהם של המומחים מטעמו ואת קביעותיה של המומחית מטעם בית המשפט ולקבוע, כי לתובע  נותרה נכות רפואית משוקללת בשיעור של 41.86%, וכן להתייחס לנכות הזמנית כפי שנקבעה על ידי מומחית בית המשפט: במהלך השנה הראשונה שלאחר האירוע- 30% ומתום השנה הראשונה ועד לסוף שנת 2003- 25%.

9.      ב"כ הנתבעות טען, מנגד, כי על בית המשפט להתעלם מקביעות המל"ל. כמו כן, ביקש לאמץ את המפורט בחוות דעת המומחים מטעם הנתבעות.